חיפה בכיס הקטן. תל-אביב בעוד מאה שנה. ההשראה ל-Blade Runner ומלחמת הכוכבים. שוק טוטאלי.

הונג-קונג, שעד לא מזמן הייתה בשליטה בריטית, בנויה למופת ולתלפיות – וגם הכבישים הפוכים!

העיר מורכבת מגורדי שחקים למרגלות הרים, ומתחתיהם רכבות תחתיות החוצות את האיים, מהם מורכבת העיר. הכל מתוקתק ומסודר להפליא, ללא פקקי תנועה ולכלוך. האנשים כאן הולכים מסודר, ואפילו במדרגות הנעות הגדולות, המשמשות לתנועת הולכי-רגל ברחובות המרכזיים, נצמדים לימין ע"מ לאפשר לממהרים להתקדם ללא הפרעה.

מזג האוויר כאן אנגלי למדי – מעונן וקריר, אך לקראת סוף שהייתי כאן הטמפרטורה החלה להעלות ועמה גם הלחות – בקיץ המקום ידוע ככבשן עירוני.

שהיתי כאן בקהילה יהודית קטנה הנקראת "שובה ישראל". הקהילה הוקמה ע"י חוזר בתשובה, והיום היא מעניקה שירותי יהדות, חנות ומסעדה כשרה ליהודים השוהים כאן למטרות עסקים. בנוסף, הארגון מארח בחינם מטיילים ותרמילאים כולל ארוחות בתמורה להרצאות בפילוסופיה יהודית. המקום חמים ונחמד מאוד, וגם משמש כבסיס ליצירת קשרים עם מטיילים נוספים ושאיבת מידע מהמקומיים.

לכל החוששים – כפיה דתית אינה באה בחשבון כאן (עד כדי כך שהנושא מצוין בחוזה ההעסקה של הרבנים, כדברם), וכל ההרצאות עוסקות במהות החשיבה היהודית תוך מתן דגש על בחירה אינדיבידואלית של כל אדם ואדם בדרך חייו.

באחד מהערבים, אפילו לקחו אותנו להשלים מניין ע"מ להתקין מזוזות בבית יהודי-לונדוני אחד שעבר לעיר.

העיר מאוד בטוחה, ובהחלט אפשר להסתובב עם ארנק בכיס ותרמיל מאחורי הגב. האנשים נחמדים וחמימים והאווירה טובה. כבר קרה שישבתי עם חבר ברחוב באחת בלילה על סיגריה (שלו, לא שלי) ופשוט ניהלנו שיחה עם סינית, מורה-לאנגלית, בזמן שיצאה לטיול עם הכלב שלה. רבים לא מכירים פה את ישראל – חושבים שאני מתכוון לאיסלנד כל פעם שאני מזכיר את שם המדינה – ואם להגיד את האמת – לא באמת אכפת להם. המסעדנים מאוד אדיבים, רובם דוברי אנגלית ומגישים תה מקומי מיד כשמתיישבים. טרם יצא לי לאכול אוכל סיני אמיתי, מכיוון שאת רוב הארוחות אני מבלה בקהילה עם שאר חברי התרמילאים. עם זאת, מדי פעם יצא לי לטעום ארוחת אטריות או אורז, אך לא משהו יוצא דופן ששווה להזכיר כאן.

האתרים ואטרקציות התיירות כאן אינן "עתיקות" או "טבעיות" אלא בניינים מרשימים ותצפיות הצופות על העיר. עם זאת, קיימים מספר איים שכנים (שיתכן שאבקר בהם בעתיד) בהם קיימים מסלולי טבע נטולי רכבים.

הגן הבוטני והזואולוגי של העיר מספק הצצה מעניינת לבעלי החיים והצמחים השוכנים – או שכנו – באזור זה.

מוזיאון האמנות מציג מגוון גדול – ארבע קומות! – של יצירות אומנות שמקורן בסין: מציורים, יצירות קליגרפיה (כתיבה תמה, או כתיבה אמנותית), פסלים, יצירות חולין (כדים וכו') ואמנות מודרנית. הכל מאוד שונה מהאמנות המערבית, אפילו המודרנית, משיטת הציור ועד מבני ומאפייני החומרים בהם השתמשו כאן.

פסגת ויקטוריה הנה תצפית החולשת על האי המרכזי של העיר. לצערי מזג-האוויר הטיפוסי העניק גם ראות טיפוסית.

השווקים ומרכזי הקניות ברחבי העיר נעים ממותגי יוקרה ועד לדוכני מאכלי-ים. השווקים נחמדים במיוחד, עם המולה וריחות שונים ממה שהכרתי עד כה. בנוסף, רכשתי כאן מספר מוצרי אלקטרוניקה במחירים זולים בהרבה מהארץ – מצלמה ואזניות בחצי מחיר, וכו'.

היום אני נוסע למקאו, עוד איזור "מיוחד" כמו הונג-קונג, בו שלטו הפורטוגזים עד לא מזמן. העיר נחשבת כאזור הימורים, ובה יש עוד מספר מוקדי תיירות נוספים כמו מבצר ישן, קפיצת הבאנג'י הגבוהה בעולם ועוד פריט אחד או שניים. אבל על כך אפרט בכתבה הבאה.

נתראה,
אוֹרי