מחוז גואנגדונג, המחוז הסמוך ביותר להונג-קונג שנמצא בסין היבשתית, היה היעד הראשון שלי בסין "האמיתית". המחוז עצמו גדול מאוד, לדעתי אף יותר מישראל )במקצת(. במהלך מאות השנים האחרונות הערים המרכזיות בו שימשו כמרכזי מסחר וייצוא.

    גואנג'זו – Guangzhou

הבירה נקראת גואנגז'ו, ואליה הגעתי לאחר נסיעת רכבת קצרה של שעתיים מהונג-קונג. משמעות השם הוא "מרכז רחב", אם כי העיר גם ידועה בכינוייה "עיר העזים". האגדה מספרת שבימים עברו, ירדו 5 פיות רכובות על עזים מן השמיים אל העיר והעניקו אורז לאיכרים.

במהלך עשרת הימים בהם שהיתי בעיר, התארחתי אצל זוג מורים אמריקאים לסינית, בתוך קמפוס בלב העיר. ביומיים האחרונים אף "עברתי דירה" למורה אחר, באוניברסיטה אחרת. הם לקחו אותי למסעדות טובות בעיר וגם לאימון פריסבי שבועי, בו זכיתי להכיר עוד יותר אנשים מרחבי העולם – וויילס, אנגליה, אוסטריה וכמובן גם סינים מקומיים.

בזמן שהותי בעיר ביקרתי במספר פארקים ומוזיאונים, ביניהם תצוגת שעונים עתיקים, פסלים מודרנים, פסלי שנהב (שאסור לייצאם מסין ללא אישור הממשלה) ותצוגת כריות שינה מקרמיקה עתיקה – שלמרבה הפלא היוותה תעשייה די גדולה באלפי השנים האחרונות בסין.

לאחר שהות של מספר ימים בעיר, התפניתי לטיולי-יום בערים ובכפרים הסמוכים לעיר.

    אקדמיית "וואמפואה" לקצינים – Wampoa Military Academy

האקדמיה, או יותר נכון פנימיית קצינים, גידלה וטיפחה מספר מנהיגים חשובים במאה האחרונה. בניהם מספר גנרלים שלחמו בכיבוש היפני טרם מלחמת העולם השנייה.

    פושאן ושיוואן – Foshan and Shiwan

בפושאן ובשיוואן התחילה כל תעשיית הקרמיקה המפורסמת בסין. במקום קיימים זוג כבשני ענק – בגודל 32 מטרים – בהם השתמשו במאות האחרונות לייצור אלפי אלפים של כדים ושאר מוצרי קרמיקה.

בנוסף, הספקתי להציץ ברחוב המיועד-להריסה, המכיל מבנים עתיקים. לצערנו הסינים כל-כך מרוכזים בקדמה שלעתים הם שוכחים לשמר מעט מן העבר.

    קאיפינג – Kaiping

יחד עם חברים שהכרתי מאימון הפריסבי, יצאתי לעבר קאיפינג והיישובים הסמוכים לה. איזור כפרי זה מפורסם בשל 1800 מגדלי התצפית הפזורים לאורכו לרוחבו. לפני כמאה וחמישים שנה, זמן קצר לאחר ביטול העבדות ברוב העולם, הסוחרים האירופאים עודדו פועלים סינים להגר למדינות תחת שליטתם – אירופה, דרום אסיה ואוסטרליה. סינים רבים הלכו אחר האשליה והסיכוי להתעשרות, אך בעצם חיו בתנאי עבדים ורבים לא זכו לראות את ארץ מולדתם עוד. אלו שכן שרדו, התעשרו וחזרו לארצם עם נסיון בבנייה אירופאית. מגדלי התצפית שנותרו הם שילוב הארכיטקטורה האירופאית והסינית יחדיו, ולכן המראה המיוחד שלהם.

    מקדש פיילאי וטירת פיישיה – Feilai and Feixia

צפונית לגואנג'זו שוכנת עיר בשם צ'ינגיואן. מן העיר לקחתי מונית לשיט בנהר לעבר מקדש קונפוציסטי בשם "פייליאי" וממנו לטירה השוכנת בלב הר בשם "פיישיה". הטירה נראית מפחידה למדי מבפנים ומכילה חדרים קטנים ואפלים.

    הכופתאות!

דבר נוסף שחשוב לציין הוא הדים-סאם, אותם כופתאות בצק המכילות כל-דבר-שרק-תרצו בפנים. מקור מאכל מעניין זה הוא במחוז גואנגדונג, ולכן ניתן למצוא ממנו בגדול )נקרא גם "באוזה", בקטן )"ג'אוזה"( ובכל מקום – מסעדות, דוכני-רחוב וכו'.

אז לאחר 10 ימים במחוז, פניתי ליעד הבא שלי – מחוז הונאן, הנמצא צפונית לגואנגדונג. אבל על כך – בכתבה הבאה.

נ.ב.

כפי שניתן לראות, הצלחתי לעקוף את "חומת האש הגדולה של סין". מסתמן שאי-אפשר לעצור את הליברליזם. הידד! בכל אופן, אני לא יכול להכניס תמונות לתוך הבלוג. אבל! לא לדאוג! מצורפים קישורים לאלבומי התמונות בפיקאסה, שם ניתן לצפות בכולם.

אורי

מודעות פרסומת